Babylonian Talmud, Tractate Temurah

תיפשוט ליה מדר' אבהו דא"ר אבהו א"ר יוחנן המקדיש מוסיף חומש ומתכפר עושה תמורה והתורם משלו על של חבירו טובת הנאה שלו א"ל התם הוא דקאתי מכח ישראל משום הכי אזלינן בתר מתכפר והוה ליה תחילתו וסופו ביד ישראל אבל הכא הכי קא מיבעיא ליה מי בעינן מתחילה ועד סוף דתיקו ברשות מאן דעביד תמורה תיקו

אמר מר מוקדשי עובדי כוכבים לא נהנין ולא מועלין לא נהנין מדרבנן ולא מועלין מדאורייתא מ"ט דכתיב נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה וילפינן חטא חטא מתרומה ובתרומ' כתיב בני ישראל ולא עובדי כוכבים ואין חייבין עליהם משום פיגול נותר וטמא דכתיב בה בטומאה דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם וגו' ויליף נותר חילול חילול מטומאה דכתיב גבי טומאה בני ישראל ולא יחללו וגו' וכתיב גבי נותר ואוכליו עונו ישא כי את קדש ה' חלל ויליף פיגול עון עון מנותר דכתיב גבי פיגול והנפש האוכלת ממנו עונה תשא וכתיב גבי נותר ואוכליו עונו ישא כי את קדש ה' חלל וכולהו בני ישראל ולא עובדי כוכביםואין עושין תמורה דכתיב לא יחליפנו ולא ימיר וכתיב בריש ענין דבר אל בני ישראל לאמר איש כי יפליא נדר בערכך ל"א ואין עושין תמורה מ"ט דאיתקשא תמורת בהמה למעשר בהמה ומעשר בהמה למעשר דגן וגבי מעשר דגן כתיב כל כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' בני ישראל ולא עובדי כוכבי'ואין מביא עליהן נסכים אבל קרבנו טעון נסכים דברי רבי שמעון מנה"מ דתנו רבנן אזרח אזרח מביא נסכים ואין העובד כוכבים מביא נסכים יכול לא תהא עולתו טעונה נסכים ת"ל ככה אמר ר' יוסי רואה אני בכולן להחמיר מאי טעמא לה' כתיב ביה