Babylonian Talmud, Tractate Temurah

גמ קרבן יחיד עושה תמורה כו' וכללא הוא והרי עופות דקרבן יחיד ואין עושה תמורה כי קתני בבהמה קתניוהרי ולד דקרבן יחיד הוא ואין עושה תמורה הא מני רבי יהודה היא דאמר הולד עושה תמורה והרי תמורה עצמה דקרבן יחיד היא ואין תמורה עושה תמורה כי קתני בעיקר זיבחא קתני השתא דאתית להכי אפילו תימא רבנן בעיקר זיבחא קתניקרבנות היחיד נוהגות בין בזכרים בין בנקבות וכללא הוא והרי עולה דקרבן יחיד וזכר אתיא נקבה לא אתיא האיכא עולת העוף דתניא תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות והרי חטאת דקרבן יחיד היא ונקבה אתיא זכר לא אתיא האיכא שעיר נשיא דמייתי זכרוהאיכא אשם יחיד דזכר אתי נקבה לא אתי כי קאמרי רבנן קרבן דשוי בין ביחיד בין בציבור אשם ביחיד איתיה בצבור ליתיה ואיבעית אימא מי קתני כל קרבנות יש בקרבנות קתני ומאי ניהו שלמים ואי בעי נקבה מייתי ואי בעי זכר מייתיקרבנות יחיד חייבין באחריותן כו' מנא ה"מ דת"ר דבר יום ביומו מלמד שכל היום כשר למוספין ביומו מלמד שאם עבר היום ולא הביאן אינו חייב באחריותן יכול לא יהא חייב באחריות נסכיהם ואע"פ שקרב הזבח ת"ל מנחתם ונסכיהם בלילה מנחתם ונסכיהם למחר ר"ל אמר מהכא מלבד שבתות ה'