Babylonian Talmud, Tractate Shabbat

א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן ראוי היה יעקב אבינו לירד למצרים בשלשלאות של ברזל אלא שזכותו גרמה לו דכתיב בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה ואהיה להם כמרימי עול על לחיהם ואט אליו אוכיל

גמ תנינא חדא זימנא קנה כדי לעשות קולמוס אם היה עב או מרוסס כדי לבשל ביצה קלה שבביצים טרופה ונתונה באילפס מהו דתימא התם הוא דלא חזי למידי אבל עצים דחזו לככא דאקלידא אפילו כל שהוא קמ"לתבלין כדי לתבל ביצה קלה ורמינהו תבלין שנים וג' שמות ממין אחד או משלשה מינין ושם אחד אסורין ומצטרפין זה עם זהואמר חזקיה במיני מתיקה שנו הואיל וראויין למתק קדירה טעמא דחזו למתק את הקדירה הא לאו הכי לא הכי נמי חזו למתק

קליפי אגוזין וקליפי רמונים סטיס ופואה כדי לצבוע בגד קטן ורמינהי המוציא סמנים שרויין כדי לצבוע בהן דוגמא לאירא הא איתמר עלה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לפי שאין אדם טורח לשרות סממנים לצבוע בהן דוגמא לאיראמי רגלים תנא מי רגלים עד בן מ' יוםנתר תנא נתר אלכסנדרית ולא נתר אנפנטריןבורית אמר רב יהודה זה חול והתניא הבורית והחול אלא מאי בורית כבריתא