Babylonian Talmud, Tractate Bekhorot

חדא מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי מהי תיתי לא לכתב רחמנא בבכור ותיתי מהנך מה להנך שכן קדושתן מרובה ונוהגין בפשוטין לא לכתוב בקדשים ותיתי מהנך מה להנך שכן קדושתן מאליהן לא לכתוב באדם ותיתי מהנך מה להנך שכן הן עצמן קריבין לגבי מזבח צריכייתר עליהן באדם מנא ה"מ א"ר יוחנן דאמר קרא כל איש אשר בו מום מזרע אהרן איש ששוה בזרעו של אהרן מאי איכא בין מומא לשאינו שוה בזרעו של אהרן איכא משום אחולי עבודה מומא מחיל עבודה דכתיב מום בו ולא יחלל שאינו שוה בזרעו של אהרן לא מחיל עבודה מאי איכא בין שאינו שוה בזרעו של אהרן ומשום מראית העין איכא בינייהו עשה

כילון דדמי רישיה לאכלא לפתא דדמי רישיה לגדגלידא דליפתא תנא וצוארו עומד באמצע ראשו מקבן דדמי רישיה למקבןושראשו שקוט מלפניו וסקיפת מאחוריו כדאמרי אינשי שקיל פיסא תנא וצוארו שקוט ושמוט שקוט דחביא מחבא שמוט דאריך ושמוטובעלי חטרות ר' יהודה כו' דאית ביה עצם כולי עלמא לא פליגי דפסלא כי פליגי דלית ביה עצם מר סבר הא אינו שוה בזרעו של אהרן ומר סבר קרקורא דבישרא בעלמא הוא