Babylonian Talmud, Tractate Bava Batra

ההוא תברא דהוה חתים עליה רב ירמיה בר אבא אמרה ליה לאו אנא הואי אמר לה איברא אנת הות אמר אביי אע"ג דצורבא מרבנן לאו אורחיה למידק כיון דדק דק אמר אביי האי צורבא מרבנן דאזיל לקדושי איתתא נידבר עם הארץ בהדיה דלמא מחלפו לה מיניהוהבעל נותן שכר וכו' מאי טעמא דאמר קרא וכתב ונתן והאידנא דלא עבדינן הכי שדיוהו רבנן אאשה כי היכי דלא לשהייהכותבין שטר ללוה אף על פי שאין מלוה עמו וכו' פשיטא לא צריכא בעיסקאכותבין שטר למוכר אף על פי שאין לוקח וכו' פשיטא לא צריכא במוכר שדהו מפני רעתהאין כותבין שטרי אירוסין וכו' פשיטא לא צריכא דאפילו צורבא מרבנן דניחא ליה לחמוה לקרוביהאין כותבין שטר אריסות וקבלנות וכו' פשיטא לא צריכא בבורהאין כותבין שטרי בירורין אלא מדעת שניהם וכו' מאי שטרי בירורין הכא תרגימו שטרי טענתא רב ירמיה בר אבא אמר זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחדר"ש בן גמליאל אומר לשניהם כותבין שנים לזה בעצמו ולזה בעצמו לימא בכופין על מדת סדום קא מיפלגי דמר סבר כופין ומר סבר אין כופין לא דכולי עלמא כופין והכא היינו טעמא דר"ש בן גמליאל דאמר ליה לא ניחא לי דתהוי זכותך גבי זכותי דדמית עלאי כי אריא ארבא