Babylonian Talmud, Tractate Bava Batra

ההוא תברא דהוה חתים עלה רב ירמיה בר אבא אתיא לקמיה ההיא איתתא אמרה ליה לאו אנא הואי אמר אנא נמי אמרי להו לאו איהי היא ואמרו לי מיקש הוא דקשא לה ובגר לה קלא אמר אביי אע"ג דאמור רבנן כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד צורבא מרבנן לאו אורחיה למידק

ההוא תברא דהוה חתים עליה רב ירמיה בר אבא אמרה ליה לאו אנא הואי אמר לה איברא אנת הות אמר אביי אע"ג דצורבא מרבנן לאו אורחיה למידק כיון דדק דק אמר אביי האי צורבא מרבנן דאזיל לקדושי איתתא נידבר עם הארץ בהדיה דלמא מחלפו לה מיניהוהבעל נותן שכר וכו' מאי טעמא דאמר קרא וכתב ונתן והאידנא דלא עבדינן הכי שדיוהו רבנן אאשה כי היכי דלא לשהייהכותבין שטר ללוה אף על פי שאין מלוה עמו וכו' פשיטא לא צריכא בעיסקאכותבין שטר למוכר אף על פי שאין לוקח וכו' פשיטא לא צריכא במוכר שדהו מפני רעתהאין כותבין שטרי אירוסין וכו' פשיטא לא צריכא דאפילו צורבא מרבנן דניחא ליה לחמוה לקרוביהאין כותבין שטר אריסות וקבלנות וכו' פשיטא לא צריכא בבורהאין כותבין שטרי בירורין אלא מדעת שניהם וכו' מאי שטרי בירורין הכא תרגימו שטרי טענתא רב ירמיה בר אבא אמר זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד